הקמת תקרות בבנייני מגורים ובמבני ציבור כרוכה בשימוש בבטון, בעדיפות לבטון מזוין. כדי להוזיל ולזרז את הקמתן של תקרות בטון, פותחה לפני כארבעים שנה שיטת בניה ישראלית מקורית שנקראה פל קל.
כשלון פל קל – אסון וורסאי
האסון המפורסם, כשהתקרה באולם האירועים וורסאי קרסה, חשף את הכשלים בשיטת פל קל. היו סימנים מוקדמים שהעידו על היחלשות התקרה, ואם הטיפול היה מבוצע בזמן, האסון לא היה מתרחש. לרוע המזל, היו גורמים שרצו להעלים את הבעיה ולכן – קרה מה שקרה.
בדיקת פל קל: חובה לפי ההנחיות
לעניין בדיקות הפלקל, בשנת 2007 הוצאה הנחיה מפורטת על ידי משרד הפנים, בחוזר מנכ”ל שמספרו 5/2007. החוזר, שהוצא בתום דיונים שנעשו בעניין זה בממשלה וכן בהתאם לוועדת בדיקה, הצטרף לתקנות הבניה המקובלות.
לגבי מבנים קיימים שנבנו בשיטה זו, או מבנים שנחשבים לחשודים בכך – נקבע כי יש לבצע בדיקה, באחריות בעלי המבנה. הבדיקה וקבלת ייעוץ חייבים להיעשות על ידי גורם מקצועי כגון מהנדס קונסטרוקטור. בהתאם לייעוץ, ניתן יהיה לדעת האם יש צורך בפעולה נוספת כגון פינוי הבניין או ביצוע חיזוק. המטרה המוצהרת בביצוע בדיקת פל קל היא להגיע למצב שבו יציבות ובטיחו מבנים אלו יהיו זהים למבנים רגילים, כלומר שנבנו שלא בשיטת פל קל.
איתור מבני פל קל
בנוסף, קיימים מבנים הנחשבים לחשודים. גם מבנים אלה יש לבדוק, על מנת שניתן היה להביא אותם למצב תקין ובטוח – במידת הצורך. נקבע כי באחריות הרשויות המקומיות להכין רשימה, בפיקוח הנדסי, לגבי כל מבני הפל קל או אלה החשודים שנבחנו תוך שימוש בשיטה. מבנים שעמידותם תימצא תקינה לאחר הבדיקה או כאלה שיתוקנו ויחוזקו יוסרו מהרשימה.
מה בעצם צריך לבדוק בבדיקת פל קל?
יינקט ניסיון לאתר תכניות בניה, כדי לקבל מידע נוסף. לאחר מכן ייעשו בדיקות מעבדה ובדיקות נוספות כגון בדיקת מפתחים, בדיקות גאומטרית, בחינת צלעות, עומסים וחתכים.
